פינוי בינוי אחוז הסכמה

פינוי בינוי המכונה גם הריסת מבנים, הוא תהליך של פינוי הוא הוצאת דיירים מנכס, ממספר סיבות אפשרויות: בנייה בלתי חוקית, חשש בטיחותי או רצון בפיתוח מחדש של הנכס ושדרוגו.

שלבי תהליך פינוי בינוי

1. מתן הודעת פינוי לדיירים – ההודעה מפרטת על הפינוי לדיירי הבניין/ הנכס, מציגה את לוח הזמנים המפורט וכוללת הצעה לפיצוי. במרבית המקרים הדיירים מקבלים מספר חודשים עד תאריך הפינוי הסופי מהנכס כדי שיוכלו להכין את עצמם לתהליך מבחינת לוגיסטית ואף רגשית.
2. משא ומתן בין הדיירים לבין הרשות המקומית – שלב זה עשוי להיות ארוך וכולל תהליך של משא ומתן על גובה הפיצוי וההעברה עצמה. שלב זה עשוי להתארך במיוחד אם החליטו חלק מדיירי הבניין לפנות לייעוץ או ייצוג משפטי.
3. הפינוי בפועל – שלב זה כולל פינוי הדיירים מנכסיהם בפועל, כולל פינוי חפציהם.

אחוז ההסכמה לפינוי בינוי

ישנם מקרים בהם הליך פינוי בינוי נתקל בהתנגדותם של דיירי הבניין. הדיירים לרוב טוענים כי לא הוצע להם פיצוי ראוי ומספק מהרשות, ולא ניתנה להם אפשרות דיור חלופית למשך הזמן בו לא יוכלו להתגורר בביתם. עוד טוענים כי ניתן לתקן את המבנה ולהתאימו לתקני הבטיחות החדשים בצורה שאינה דורשת את פינויים מהבניין, דבר הדורש זמן ומשאבים רבים יותר מאשר הליך הפינוי בינוי. דיירים עלולים לפרוץ במחאות כנגד הפינוי מביתם ובכך להוות קושי אמיתי להתחלת התהליך.

בחוק נקבעה הדרישה לאחוז ההסכמה להליך פינוי בינוי של כ-66%. דיווחים מהרשויות השונות בישראל, מראים כי אחוז ההסכמה להליך פינוי הבינוי בפועל עומד כיום על כ-50%. משמעות נתון זה היא כי רק מחצית מדיירי הבניין לרוב מסכימים לתנאים המוצעים ולסכום הפיצוי. החצי האחר מסרב לעזוב את ביתו או דורש פיצוי גבוה יותר ואפשרויות דיור זמניות מיטיבות.

אחוז הסכמה נמוך כפי שמוצג כאן, מראה על האתגרים של תהליך פינוי בינוי בישראל. בישראל, קיימת לדיירים הגנות משפטיות וזכויות חזקות שמקשות על היכולת של הרשות לכפות תהליך זה על הדיירים וגוררות אותם לדיונים ארוכים שאינם יעילים הן מבחינת זמן והן מבחינה כלכלית.

התמודדות עם התנגדותם של דיירי הבניין

במקרים בהם מסרבים דיירי הבניין לעזוב את ביתם, יש באפשרותן של הרשויות לפנות אל בית המשפט במטרה לפתוח בהליך משפטי ולקבל אישור לפינוי בכוח. פתרון שכזה לרוב הינו “מוצא אחרון” ונעשה רק לאחר שכלל האפשרויות האחריות מוצו באופן מלא.

הליך פינוי הבינוי שנוי במחלוקת ועלול להוביל למריבות פנימיות ואף לאלימות בין דיירי הבניין אשר מסכימים לתהליך זה, לבין אלו שמתנגדים לכך. במקרה שכזה, פועלות הרשויות באמצעות שילוב של משא ומתן עם המתנגדים ועל ידי שימוש בכלים משפטיים על מנת לפתור את הסכסוך.

הוויכוח הכלל ארצי על פינוי בינוי

מצד אחד, יש הסוברים כי חשוב לתת לדיירים אשר הרשות דורשת מהם לפנות את ביתם, פיצוי הולם ואפשרויות דיור הולמות ששוות ערך ברמתם או מעל ברמתם מהדירה בה מתגוררים כעת. בנוסף, הם סבורים כי ניתן לתקן את המבנים באמצעות הליכים מיוחדים מבלי הצורך להרוס את המבנה כליל.

מצד שני, יש הטוענים כי מדובר בעניין בטיחותי. על הרשות קיימת האחריות להבטיח את בטיחותם של המתגוררים ולכן עליהם לעמוד בכלל תקני בטיחות הבנייה המחמירים ביותר. כמובן שישנה עדיפות ופיקוח אדוק על מבנים שנבנו בתקופות האחרונות וכאלו שעתידים להיבנות, אך באשר למבנים שנבנו לפי שנים רבות, לעיתים אף מקום המדינה, חייב לפעול בצורה משמעותית ואף לפגוע בנוחיותם של הדיירים על מנת להבטיח את שלומם.

תפקידה של הממשלה בניהול הדיור העירוני

כידוע לכל, בישראל קיים מחסור חמור בדיור בר־השגה, זאת בעיקר בערים המרכזיות ובמרכז הארץ. הליך פינוי בינוי מדגיש את האתגרים שבאיזון בין הצורך והרצון של הרשויות לפתח את העיר, להוסיף אופציות לדיור ולהבטיח בנייה בטיחותית לבין זכויות הדיירים ואחריותה של הממשלה לספק אפשרויות דיור נאותות לאזרחיה.

הליך זה גורר אחריו גם ויכוח על עניין שיתוף הציבור ומעורבותם בהליך קבלת ההחלטות. דיירים רבים טוענים כי הרשות לא התייעצה עימם במידה מספקת כאשר החליטה על פינוי בינוי. דבר זה מעלה שאלות גדולות לגבי שקיפות ואחריות של תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה.

שאלת זכויות הקניין

הרשויות טוענות כי המטרה של תהליך פינוי הבינוי הוא להבטיח בניין בטיחותי וראוי למגורים במצבים בהם הבניין כעת לא עומד בתקן הבטיחות החוקי. מהצד השני, הדיירים המתגוררים לרוב טוענים כי קיימת להם הזכות לגור בביתם ואין ביכולתה של הרשות לפנות אותם מביתם, זאת לפי זכות היסוד הבסיסית לקניינו של אדם. הוויכוח מעלה שאלות רבות ומצריך הסדרה של המדינה בעניין הרכוש בין זכויות הדיירים לבין זכויות הרשות, בשימת דגש על עניין הבטיחות.

שירותים רלוונטיים בהם משרדנו מתמחה:

• עורך דין פינוי בינוי
• עורך דין דיירים
• עורך דין התחדשות עירונית